שלום רב,
שמי מיטל ובתחילת דרכי כמטפלת בבעלי חיים לפני כ15 שנה התחלתי בסיסית לגורים להתנייה התנהגותית לגורים וחלה בטיפול קשוח יותר לכלבים אשר..קשוחים יותר.
טיפלתי במאות כלבים ועבדתי עם וטרינרים שעסדו עם עמותות כך שהגיעו לידיי גם כלבים שעברו התעללויות שונות ונוראיות וזה כשאני הייתי המטפלת הראשונה שלהם בפעם הראשונה בחייהם,הם פחדו ולעיתים ניסו לתקוף ואני לרוב קיבלתי אזהרות אם זה הקשקוש שבזנב או הטעיית האוזניים כי לא תמיד הם נוהמים לפני הנשיכה. תמיד ידעתי לעצור ולתת להם זמן ולהרגיע.
זהו מקצוע שדורש מימך לשים לב אבל תמיד ל"לקוח" שיושב מולך".
עבדתי עם גורים קופצניים ובכיניים ותמיד חשוב להיות סובלניים ולעבוד איתם בשפתם.
תמיד מעדיפה לטפל בכלב בלי קשירה מכיוון שלרוב עצם הקשירה מכניסה אותם ללחץ
הרעיון הוא לטפח את הכלב,להעביר לו חוויה נעימה ולבנות את הבטחון שלו גם כשהוא נמצא באוויר ואפילו אם קשור מפאת שיקפוץ מהשולחן טיפולים .
ברגע שהכלב נמצא על שולחן הטיפולים,על גובה כבר לא נעים לו והוא אינו בשליטה מלאה.
תמיד אעדיף לקחת את הזמן ןלהעניק לו ביטחון בכדי שלא יכנס ללחץ או חלילה יעבור טראומה כמו שידוע גוף ונפש קשורים ואין האחד חשוב מהשני.